Fox Tails

  DISCLAIMER: This story and illustration were made by ChatGPT Once upon a time, in a magical forest filled with twinkling lights and whispering trees, there lived a little fox named Flicker. Flicker was not like other foxes; he had a bright, glowing tail that shimmered like the stars above. Every night, as the forest fell quiet, Flicker's tail would light up, casting a warm, gentle glow all around. Flicker loved to explore the forest at night. With his glowing tail, he could see all the wonders of the forest that were hidden in the darkness. He would often come across his friends, like Hoot the wise old owl, Buzzy the curious bee, and Hoppy the playful rabbit. One night, Flicker decided to go on a special adventure. He wanted to find the most beautiful flower in the forest, the Midnight Bloom, which only opened its petals under the moonlight. He knew it was not an easy task, but Flicker was determined. As he ventured deeper into the forest, he came across various challenges. He ha

לקריאת הספר לחצו על הכריכה

לקריאת הספר לחצו על הכריכה

The beaver who could sing Once upon a time, there was a beaver named Justin. Justin liked to sing, dance, and play the guitar. He was so good at singing, dancing, and playing, that all the forest's animals frequently came to watch him perform. They cheered and clapped along as he was performing. One day, Justin met Mr. Cat. Mr. Cat said, "You know Mr. Beaver, it's not fair that you are doing all this work for free. You should earn something from your performances". Justin scratched his head and said: "Well, I don't know Mr. Cat. I'm doing this because I enjoy it, not for the money. Also, how will I charge everybody? I'm too shy to ask".  "Don't worry!" said Mr. Cat. "I will deal with the business, I'll handle the money for you. All you do is continue to sing and dance like you do every day". "No problem," said Justin. "That I can do". And so, Justin the beaver, with his manager Mr. Cat put out poste

  התרנגולת הבתולה בינתיים בלול התרנגולות: "השעה הגיעה" אמר התרנגול הראשי. "הביאו לי את בגדי הפולחן הטקסיים". כל התרנגולות התאספו ליד המקדש והמתינו לדברי המנהיג שלהם. התרנגול הראשי עלה על הארגז ההפוך ששימש כבמה,  הרים את כנפו ומיד השתררה דממה. הוא הקיף במבטו את הלול והתחיל לדבר. "בני האדם שוב דורשים קורבן! הם רוצים בתולה". התרנגולות המבוהלות קרקרו בדאגה. "שקט!" צעק התרנגול הראשי. אספו את הנערות הצעירות והיפות של הלול ונטיל גורל.  "מתי זה כבר ייגמר?!" צעק תרנגול אחד מהקהל. התרנגולות שוב קרקרו בקולי קולות. "שקט!" צעק שוב התרנגול הראשי. "אנחנו לא מתווכחים עם אלו שממלאים את מיכלי האוכל".  לפתע קבוצה אחרת, קטנה יותר, יצאה עם שלטים להפריע לאספה. "להפיל את הממסד! הקרבת בתולות זו כת! בני אדם לא קיימים! מיכלי האוכל לבד מתמלאים". "שקט!" צעק התרנגול הראשי. "תפסיקו תיכף ומיד! אתם תרגיזו את בני האדם". הוא ווידא כי כל העיניים שוב אליו והמשיך. "אם תקשיבו לכופרים האלה תהיה בצורת! האוכל יפסיק להגיע,